פסק-דין בתיק ה"פ 978-07-10

לפני בקשה להחייאת התיק ומתן החלטה  בבקשת המבקשת לסילוק התובענה על הסף בין היתר, מחמת חוסר סמכות עניינית וכן שיהוי רב בהגשת התובענה.

רקע

הדירה הידועה כדירה מס' 1 בבית מספר 1228- חלקה 8 בגוש 4048 (להלן: " הדירה") הושכרה לאבי המשיבים, מר אזולאי סימון (להלן: " האב") ולאימם- הגברת אביטן סולי (להלן: " האם") ביום 8.9.1972.

הורי המשיבים התגרשו ביום 15.5.1995 ובהסכם הגירושין האם ויתרה על זכויותיה בדירה.

לאחר הגירושין, עברה האם להתגורר בדירה שכורה ואף קיבלה עבורה מהמדינה סיוע בשכר דירה.

לטענת המשיבים האם החזירה הדירה למבקשת בשנת 1997 וחזרה להתגורר בדירה.

לטענת המבקשת האם שבה לדירה ופלשה אליהם תוך שהיא מגרשת האב מהדירה באמצעות צו הרחקה.

בעקבות הסדר בין האב לאם, חזר האב לדירה בחודש מרץ 2003.

ביום 18.1.2006 אביהם של המשיבים הלך לעולמו.

לאחר פטירת האב, ביקשה המבקשת לפנות האם מן הדירה מאחר וזו האחרונה ויתרה על זכויותיה בדירה במסגרת הסכם הגירושין.

משסירבה האם להתפנות הגישה המבקשת נגד האם תביעה לפינוי מהדירה (להלן: " התביעה לפינוי").

לאחר הגשת התביעה לפינוי, פנתה האם לוועדה העליונה בבקשה להסדרת זכויותיה בדירה.

פניית האם נדחתה ביום 7.5.2006 על ידי הוועדה העליונה, ופנייה נוספת של האם להסדרת זכויותיה נדחתה ביום 6.5.2007.

ביום 2.9.2009  נתן כבוד השופט טובי בתיק תא"מ 28796-06 בבית משפט השלום בתל אביב פסק דין בתביעה לפינוי והורה לאם לפנות הבית ולהשיבו למבקשת כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ.

המשיב 2 הגיש בקשה נפרדת לוועדה העליונה על מנת להסדיר זכויותיו בדירה וביום 13.6.06 נתקבלה החלטה הדוחה בקשתו מאחר והאב נטש הדירה ולא התגורר בה כ- 5 שנים רצופות טרם פטירתו. הוועדה קבעה עוד כי מכל מקום, המשיב 2 לא התגורר במשך 3 שנים ברציפות בסמוך למועד פטירת האב בדירה. על כך למדה הוועדה העליונה מרישום שירות בתי הסוהר מממנו עולה כי המשיב 2 ריצה עונש מאסר בפועל של שנה ו- 9 חודשים החל מיום 29.3.2004.

ביום 4.7.2010 הוגשה ע"י  המשיבים התובענה הנדונה במסגרתה עתרו למתן סעד הצהרתי מאחר ולטענתם,  הם דיירים ממשיכים בדירה וכן כי צו הפינוי מן הדירה, שניתן ביום 2.9.09 כנגד אימם- אינו חל עליהם.

המבקשת העלתה טענות מקדמיות כי יש לדחות התובענה על הסף, בין היתר, מחמת העדר סמכות עניינית ו/או שיהוי ניכר.

בתאריך 23.2.11 התקיימה ישיבה מקדמית בתיק הנדון במסגרתה הוסכם כי לפנים משורת הדין ומבלי לוותר על כל טענה יפעלו הצדדים על מנת למצוא פתרון של דיור חלופי לאם ולהתחיל בהליכים של הכרה לצורך קבלת דיור ציבורי עבור המבקשים.

בישיבת יום 22.12.11 מסר ב"כ המשיבים כי הוגשו בקשות לדיור ציבורי ותוך שב"כ המבקשת ציין כי המבקשת עומדת על טענותיה המקדמיות, הוסכם על הפסקת התובענה למשך 8 חודשים לצורך מיצוי הליך הבקשה לדיור ציבורי.